קהילת פלאשו, קהילת הפלאש המקצועית הגדולה ביותר בישראל שאני חלק ממנה שנים רבות, עורכת כנס להשקת קו המוצרים החדש של אדובי.
אחד המוצרים המרתקים ביותר הוא ללא ספק אדובי-קטליסט, שנועד לאפשר למעצבים הרחבה של העיצובים שלהם עם כלים ממשיים ליצירת אינטראקציה שעד עתה היו שמורים למפתחים.
נשמח לראותכם בכנס, אנא הקדימו להרשם שכן מספר המקומות מוגבל.
הועלו התמונות מטקס פרסי העיצוב בו השתתפתי בסוף מרץ. גם התמונה שלי שם. כן כן, בלי עניבה. ממש חטא אופנתי…).
סיני גז מהשאלון החל פרוייקט של לינקים מתגלגלים מבלוג לבלוג.
הרעיון ליצור שרשרת לינקים אין סופית של קישורים ובדרך להוסיף נגיעה אישית עם פוסט משלך ולהעביר הלאה.
הלפיד הבוער של שרשרת זו הועבר אליי על ידי ידידי משכבר הימים איציק אלפון, כותב הבלוג "דף ועפרון", בחור מוכשר ומנהל הסטודיו-אינטראקטיב של פוגל.
לפני שאני מתחיל עם הפוסט שלי, אני מעביר הזמנה להמשיך את הליקיאדה אל… מאיר סדן. חבר כתה מבצלאל, טיפוגרף בחסד שחי ונושם אותיות.
טרם יצא לי לפרסם ציורים שלי בבלוג והחלטתי לשתף אתכם בפרויקט הסיום שעשיתי בבצלאל בשנת 2008, בקורס "צבע למתקדמים" של הרב-אמן מארק ינאי.
כשהגדירו בשיעורים את המדיום כחופשי (כלומר תציירו באמצעות מה שבא לכם), החלטתי שזו הזדמנות טובה להתבטא באופן שיעניין אותי (נו וגם קצת לזעזע את המערכת..) ובחרתי לבוא לשיעורים עם לפטופ ולוח וואקום. כך ישבתי בשיעורים מול המודלים וכך ישבתי בטבע. (המשך…)
יצא לכם לעמוד פעם בזמן הצפירה, כשמחשבותיכם נודדות בין אם אתם רוצים או לא?
ידידי הטוב אבירן רווח העלה עבודה שלו בשם "צפירה". העבודה נעשתה לפני כ-4 שנים בבצלאל.
עדיין מצחיק* ועדיין משובח :-).
*אין בעבודה המצורפת או בפרסומה כוונה לפגוע בכבודו של יום הזכרון.
קבוצה שקוראת לעצמה Wojo Group הרימה פרויקט קטן שנקרא Twetris, שלפי מיטב הבנתי עושה שימוש ב-API של טוויטר ליצירת משחק טטריס.
נכון שהקונספט די סתמי, אבל החלק המגניב בעיני הוא שהתוצאות הגבוהות מטוויטרות אוטומטית, ככה נסגר מעגל יפה.
אני אוהב קפה. מאוד. אני חושב שההתמכרות החלה בלילות הלבנים בבצלאל, אבל אז עוד הייתי סטודנט ששותה קפה בטעם חול. מאז עבר הרבה קפה בסילביה שלי וגיליתי את נפלאות האספרסו והלאטה, שמאוד קשה לי להתחיל את היום בלעדיהם :-).
בפורום קפה בתפוז יש עוד כמה שסובלים מאותה תופעה. החולצה עוצבה בהתנדבות עבור החבר'ה שם לקראת מפגש שיערך בקרוב.
חברת אפסון חשפה בתערוכת ISE מתחרה פוטנציאלי ל-Microsoft Surface.
ככל הנראה המוצר דומה מאוד לסרפס (ושניהם דומים לאייפון גדול…). זה לא מסך המגע היחיד שמגיע לשכונה. בחנויות בארה"ב כבר ניתן למצוא את HP TouchSmart.
בדומה ל-iMac הוא מחשב All In One, כלומר המחשב והמסך אחד הם. מניסיון של כעשר דקות בחנות מחשבים אמריקאית עם ה-TouchSmart, התחושה שלי היתה שזה פשוט לא עובד כמו שצריך. אולי בגלל שאני רגיל לתגובה המהירה והטבעית של האייפון, אולי בגלל שמערכת ההפעלה היא ויסטה או אולי כי זה פשוט מוצר גרוע - חווית השימוש היתה רחוקה מלהיות טובה.
זה בוודאות לא משהו שאני רואה לו שימוש ביתי או משרדי קבוע. מעבר לקיוסק-מידע קשה לי לראות למה זה יכול לשמש באופן יעיל.
מה שבטוח - אני מאוד מקווה שבענף העיצוב לא יתחילו ללכת על הטרנד של מסכי מגע גדולים… אחרי 10 דקות של שימוש כבר התחילו לכאוב לי הכתפיים והידיים. אולי זו קונספירציה שנועדה להחזיר את כל החנונים לכושר…
פוסטים קשורים:
Microsoft Surface והיבטים חברתיים במיחשוב חכם
אז אחרי שטוויטר נכנס לוורידים של כולם, הוא לוקח צעד פולשני נוסף, הפעם אל תוך המוח.
אדם ווילסון הזין הודעה לטוויטר כשהוא עושה שימוש במחשבתו בלבד. טוב, מחשבתו ומערכת EEG.
האם המשפט "Go Badgers" יהפוך לאחד ממשפטי הקאלט של התקשורת, יחד עם "בוא הנה מר ווטסון" ו"למרי היתה כבשה קטנה"? (המשך…)
לפני הטיסה לטקס הפרסים של ה-IDA בלוס אנג'לס, הדפסתי כרטיסי ביקור חדשים.
ניסיתי ליצור כרטיס שיעביר בצורה מיוחדת משחקיות, רהיטות וכיף. כאשר מסתיים אירוע כזה וכל אחד נשאר עם חבילת כרטיסי ביקור ביד, אתה רוצה לוודא שהכרטיס שלך לא רק מייצג אותך בצורה טובה, אלא גם בולט החוצה מבין היתר. מלבד כרטיסי הביקור חילקתי Give Aways, מגנטים עם תמונת הפרויקט ומטבעות.
בצד אחד של הכרטיס, לצעירים שביננו, ישנו אזכור לשלט NES ישן. הפרופורציות המעט חריגות של הכרטיס (4.5X9) והפינות העגולות, יחד עם הצורה בה נוהגים להחזיק את הכרטיס בשתי ידיים, מזכירה את החוויה של השימוש בשלט ומעוררת, כך אני מקווה, רגשות נוסטלגיים בכל מי שבילה את ילדותו מול הקונסולה הזו או דומות לה.
